אנחנו אוהבים את דלפק המטבח שלנו ואנחנו אוהבים אוכמניות, אבל כשהרמנו את קרטון האוכמניות שלנו וראינו את זה, לא היינו מרוצים מדי עם אף אחת מהן כרגע.
כן, אחת הסיבות היחידות לכך שגרניט יכול להיות מסובך היא כי זו אבן נקבובית, ולכן היא יכולה לספוג כתמים. ומכיוון שהדלפקים שלנו הם לא בדיוק הדבר הזול ביותר במטבח שלנו, הרעיון של ריבוע ורוד קבוע הפחיד אותנו בצורה משמעותית. במיוחד כשהבנו שקרטון האוכמניות ישב בדיוק באותו המקום במשך ארבעה ימים שלמים (!!!) לפני שהרמנו אותו והבחנו בכתם. היינו בטוחים ב-100% שנישאר תקועים עם אות הכבוד הוורוד הזה לתמיד.
אבל רק בשביל בעיטות, הוצאנו את כרטיס הטיפוח הגרניט שהגיע עם לוח הסטונמרק שלנו בינואר. מלבד ההמלצה לנגב כל נשפך מיד (ואנחנו מניחים שזה לא אומר ארבעה ימים מאוחר יותר), הוא גם ציין שאקונומיקה ביתית ישנה רגילה לא יכולה להזיק לגרניט, ולמעשה ניתן להשתמש בה כדי למצוץ כתם ישירות מתוך האבן.
מיותר לציין שהסתקרנו. אז רצנו בשכנות כדי לשאול קצת אקונומיקה מהשכן שלנו (מאחר שאנחנו עושים מאמץ להרחיק כימיקלים מהקליבר הזה מהבית שלנו). אתם מבינים, ניתן לקבל אישורים זמנית לרקחות כימיות גדולות בטענה שהם עלולים להציל את האבן שלנו (למרות שבעצם לבשתי שתי שכבות של כפפות גומי ופתחתי את כל החלונות כדי לאוורר דברים). כרטיס הטיפול הציע לשפוך אקונומיקה ישר על הכתם ולתת לו לשבת לילה עם מעט ניילון מעליו כדי לשמור על לחות הגרניט. לא היה לנו פלסטיק אבל היו לנו שקיות מקפיא פלסטיק גדולות, שנראה שעבדו באותה מידה.
ואפילו לא היינו צריכים לחכות למחרת בבוקר. תוך כשעה הכתם היה לא יותר מצל כהה ובעוד שעתיים הוא היה בלתי נראה לחלוטין. והיום לא יכולתי להגיד לך איפה היה הריבוע הוורוד הזה פעם אם היית מכוון אקדח לראשי.
כמובן שכדי להודות לאקונומיקה שהצילה את הדלפק שלנו הגלינו אותו מיד מביתנו (קרא: החזרנו אותו לשכן). אבל במקרה הזה זה עבד בצורה כל כך יעילה (וחסך לנו לפחות כיב אחד עד שלושה), אז בהחלט חשבנו שכדאי להעביר אותו כפתרון אפשרי לחיסכון בגרניט לכל אחד אחר במצוקה.
ולמען האמת, החוויה גרמה לי לאהוב את הדלפק שלנו אפילו יותר (אין אהבה אבודה גם לאוכמניות, שאנחנו שומרים עכשיו בקערת זכוכית על השיש במקום בקרטון הפלסטיק עם החורים). העובדה שכתם פירות יער גדול ומפחיד יכול לשבת שם במשך ימים ולהיעלם לחלוטין תוך שעות ספורות גורמת לי להיות הרבה פחות עצבנית מהאירוע שנשפך שמן או יין שגרמו לי לפרוץ בכוורות. מוסר ההשכל של הסיפור: אם אתה שוקל גרניט אבל עצבני לגבי גורם הכתמים, בטוח לומר שהוא הרבה יותר עמיד ממה שאתה חושב.













